- האם אאוטסורסינג הוא מסוכן ? האם מאבדים שליטה ?
כמובן! ברגע שהוצאנו פעילות למיקור חוץ, איבדנו שליטה, אנחנו לא מנהלים את הפעילות הזו. איננו יודעים מהם ההחלטות שהצד השני מקבל, איננו רואים את הפעילות ביום יום (לדוגמא: מיקור חוץ של ייצור לקבלני משנה), איננו שולטים ביחסי העובד מעביד ובמוטיבציה שיש לעובדי נותן השירות וכו'. אבל אם חושבים על זה בצורה שונה, אנחנו מקבלים שליטה ניהולית טובה ונכונה יותר. הספקים נמדדים על כל פרמטר שהתחייבו אליו (רמת שירות מוסכמת), הם מנהלים פיננסית את פעילותם בצורה הדוקה, וכל העלויות ברורות וידועות (אתה יודע בדיוק כמה זה עולה לך – הרבה ארגונים לא מודעים לעלות אמיתית שלהם). לא אחת נשמעת האמרה – שמים את כל הביצים בסל אחד ! צריך להבהיר, כמו שמאק טווין אמר… " לא לשים את הביצים בסל אחד זה טיפשי, שים את הביצים בסל אחד ושמור על הסל!". משמעו אם לאיכר יש עשר ביצים והוא יפזר אותם על עשרה סלים שונים, כדי למנוע מהשועלים לגנוב אותם (לפזר סיכון), זה טיפשי. שהרי כל סל שיסיר ממנו את העיניים הביצה תיגנב ע"י שועל הנסתר מהעין. עדיף לאיכר לשים את כל הביצים בסל אחד ולשמור על הסל הזה ששום שועל לא יתקרב! - האם אאוטסורסינג אומר שמהיום והלאה אני לא צריך לנהל יותר את הפעילות? אאוטסורסינג משמעו אפס מאמץ (עלות) מצד הארגון!
ארגונים נוטים לחשוב שעם הוצאת פעילות למיקור חוץ, הארגון אינו נדרש להשקיע אנרגיה ניהולית (או אחרת) בלנהל את הפעילות. זוהי טעות נפוצה בארגונים, שלא אחת היא הסיבה העיקרית לכישלון התהליך. לאחר הוצאת פעילות למיקור חוץ חייב להישאר בארגון משהו שתפקידו לנהל את הפעילות ואת היחסים מול הספק. לדוגמא: ארגון שמוציא את הייצור למיקור חוץ , חייב להשאיר מנהל שתפקידו לפקח ולנהל את הספק, את ביצועיו ואת מימוש התנאים שנחתמו מולו בחוזה. כמו כן זהו הגורם שאחראי בתוך הארגון, לטפל בבעיות, אשר לא אחת דורשות דחיפה של הארגון (המוציא למיקור חוץ) לקחת פעולה ולעיתים לשנות תהליכים, כדי לאפשר לספק להצליח. אין זה אומר שזה חייב להיות במשרה מלאה, לעיתים רבות עובד (או מנהל אחד) יכול לנהל מספק ספקים, אבל חייב להיות כזה גורם! אז מה הרווחנו – איפה החיסכון ? זה נכון שלא הורדנו את העלויות לגמרי (השארנו "עובד אחד") וזה גם נכון שאנחנו ממשיכים "לנהל" את הפעילות. אולם אם חושבים לרגע זה שונה לגמרי, זוהי סקלה אחרת, ממה שהיה לפני זה וזה מחויב המציאות. בסופו של דבר הארגון חייב לנהל את עסקיו, גם אם זה אומר לנהל ספק (במינימום אנרגיה – עובד אחד). כמו כן צריך להישאר לארגון את האנרגיה למשוך את הספק כלפי מעלה ולשפר את ביצועיו. - אאוטסורסינג משמעו אובדן מקומות עבודה!
ממש לא! אאוטסורסינג יוצר מקומות עבודה אצל הספק ולא אחת מעודד יצירת מקומות עבודה בפריפריה ובמקומות בהם נדרשת מדינתנו לחזק את שוק העבודה! (לדוגמא מיקור חוץ של ייצור של חברת היי-טק במרכז הארץ, מבוצע בד"כ עם ספקים בצפון או בדרום הארץ, בישובים שנחשבים לעדיפות לאומית בעידוד התעסוקה). - אאוטסורסינג משמעו פיטורין.
לא בהכרח!, במקרים רבים (כמו בארגונים צומחים) , הוצאה של פעילות למיקור חוץ מאפשרת לקדם אנשים לתפקידים יותר בכירים ולנסות לפתח את הקריירה שלהם בערוצים אחרים. הארגון יכול ע"י הוצאה של פעילות מסוימת החוצה להשתמש במשאבים שהתפנו לו לפעול ולקדם נושאים שלפני כן לא הייתה לו אנרגיה אליהם. - אאוטסורסינג רע לעובדים ששייכים למחלקה שהוצאה למיקור חוץ !
ממש לא!, ישנם מקרים רבים שעובדים שפעילותם הוצאו למיקור חוץ הרוויחו מאד. הם הפכו לדוגמא למנהלי הספק ובעצם כך הפכו מעובדים עם אחריות ישירה לביצוע הפעילות, ל"מנהלי פעילות" (מנהלי ספק) . ישנם עובדים שאם הוצאת פעילות למיקור חוץ עוברים עם הפעילות לעבוד אצל הספק ולא אחת מקודמים שם. לדוגמא : הוצאה של פעילות ניהול מחסנים יוצרת מצב שעובדי מחסן מקודמים להיות מנהלי לקוח ומקבלים תנאים יותר טובים (ואחריות יותר גדולה) מהארגון אליו היו שייכים במקור. - אאוטסורסינג משמעותו ירידה באיכות (השירות או המוצר)!
ממש לא! בהנחה שבחרנו את הספק הנכון:
1. ספק מקצוען בתחומו 2. הגדרנו את הצפיות
ההדדיות ורמות השירות 3. ניהלנו את המעבר בצורה נכונה, סביר יהיה להניח שרמת האיכות תעלה. אם בחרנו ספק מתמחה, דהיינו ביצועיו ואיכות הביצוע צריכה להיות טובה משלנו- הוא עושה "רק" את זה. לדוגמא ספק לוגיסטי שהוצאנו אליו את המחסן, ניהול מחסנים זה המקצוע שלו, זהו התחום היחיד שהוא מפוקס עליו וממנו הוא מייצר את הכנסותיו. בהכרח רמת האיכות והשירות תעלה! - אאוטסורסינג פשוט מעביר את הסיכון למשהו אחר !
לא מדויק! זה נכון שמיקור חוץ מעביר את הסיכון לספק (לדוגמא ניהול העובדים, המלאי וכו') אבל במעבר למיקור חוץ הסיכון הולך ויורד משמעותית. לדוגמא : אם הוצאנו פעילות ניהול מחסן של 5000 מטר עם 50 עובדים ומחר העסק שלנו צריך רק 1000 מטר ו20 עובדים – הספק שלנו חשוף באותה מידה שאנו היינו – לא נכון !,הספק הלוגיסטי משרת מספר שווקים ולקוחות. היתרון של הספק שהוא יכול לנייד עובדים ושטחים בין שווקים ולקוחות. אם לדוגמא שוק ההיי-טק יורד התעשייה הביטחונית אולי עולה או אולי השוק הרפואי עולה וכו'- בכך בעצם מזערנו את הסיכון לשני הצדדים – גם אם לא צמצמנו אותו לאפס.
