כאשר ארגון הרכש מתמודד עם אינספור משימות, לחץ גובר של הזמנות ויעדי חסכונות, אינספור ספקים ומעקב אחר הגעת ההזמנות לא תמיד יש את הפניות וההכרה עד כמה חשוב תהליך ניהול הספקים. אנחנו הרי מכירים את הספקים שלנו, זוכים לשיתוף פעולה, מצליחים לחסוך לא מעט ונפגשים עם ספקים מידי פעם, נכון?
אז זהו, שלא. תהליך סדור של ניהול ספקים הינו חלק אינטגרלי מפעילות הרכש, ויתרונותיו רבים: הוא מאפשר התבוננות כוללת ואיכותית לפעילות הספקים. הידוק שיתופי הפעולה, הזדמנויות WIN WIN, חסכונות משמעותיים, הגדלת ערך הרכש בחברה ונראות.
התהליך מתחיל במיפוי הספקים וקביעת רשימה של אלו האסטרטגיים ביותר. הקריטריונים יכולים להשתנות מארגון לארגון. כמה מהם יכולים להיות: סך הוצאות, תלות ביכולות, ממשקים עם יחידות שונות ועוד. את הנתונים ניתן לנקד להעביר לגרף. כך מתקבלת תמונת המצב של הספקים בארגון.
הספקים בעיגול הם הספקים בהם נשקיע את מירב המאמצים הניהוליים.
המשך התהליך הוא בחירת כלים לניהול הספקים. דוגמא אחת היא ה-SRC supplier report card. . זהו כלי ניהולי בפורמט קבוע בו מוגדרים הפרמטרים לניהול הספק :ביצועים, שירות, אספקות וכו'. הכלי מופץ בקבועי זמן בקרב בעלי העניין בארגון ודרכו אוספים מידע (ציון) על התנהלות הספק. את התוצאות מנתחים ומציגים לספקים בפגישות קבועות. הכלי נותן נקודת מבט אובייקטיבית לפעילות הספק, רותמת את בעלי העניין בארגון ומציבה את הרכש כגורם משמעותי ובעל ערך בארגון.
כותבת המאמר: עדי ברק
מנהלת שרשרת אספקה – אלביט, אלישרא מערכות