חוזרים להטמיע אסטרטגית רכש מנצחת

בסקירה היסטורית של התפתחות הרכש הארגוני, רק לפני שני עשורים, האינטרנט היה בחיתוליו, עסקים עדיין הסתמכו על מכונות פקס והרכש נחשב לפונקציה של הפקת הזמנות וקיצוץ בעלויות.

מאז קרה כל כך הרבה. רק בשנה האחרונה (2020) הוכיח הרכש את תפקידו כשותף בכיר לשמירה על חוסן הארגון ותפקודו השוטף בעתות סערה. מגפת הקורונה הביאה אתגרים גדולים החל מהפרעות באספקה ​​ובעיות בתזרימי מזומנים, עיכובים קשים במערכות השילוח העולמית ואלוקציה ואפילו תחרות בין מדינות, על סחורה קריטית. זה המשבר הגדול ביותר מזה עשרות שנים רבות, והוא כולל אתגרים חדשים אותם לא הכרנו בעבר, לדוגמא מתקפות סייבר על שרשרת האספקה.

כל אלא הביאו את מנהלי הרכש לשולחן ההנהלה וחשף את הקריטיות של תפקיד "ניהול ממשק הספקים" להצלחתה של כל חברה.

בכניסה אופטימית לשנת 2021, אנחנו תקווה שארגונים ומערכי רכש ידעו למנף את המשבר הזה לשדרג את תפקוד של הרכש בארגון, ואת מיצובו כארגון שמקדם גידול במכירות, עידוד חדשנות וצמיחה, ושמירה על המשכיות וחסינות עסקית.

בסקירה היסטורית ניתן לזהות כמה מגמות שקידמו את הרכש בצורה משמעותית, וחלקם הלא קטן קשור למערכות ופלטפורמות שאפשרו את קפיצה זו.

 להשתחרר מהאזיקים

מכירה פומבית מקוונת ראשונה נערכה בשנת 1995 על ידי FreeMarkets, שאפשרה לראשונה לרכש לנהל ביעילות תהליך רכש שכולל מקורות רבים.

מגמה זו התפתחה עם השנים לכיוון של ניהול קטגוריות רכש וניהול ספקים אסטרטגיים. טכנולוגיות מערכות המידע אפשרו תחרות בזמן אמת בין מספר ספקים, על כל דרישה או לקוח.

מגמות אלה שחררו את ידיהם הכבולות של הרכש, ונתנו לרכש את האפשרות לנהל תחרות פתוחה ויעילה. לספקים היו סיכויים גדולים יותר לזכות בעסקים, ולקונים היו יותר אפשרויות למוצרים וחומרים לצד שירותים גבוהים יותר.

בהתחלה, עיקר פעילות הרכש התמקדו בהשגת מחיר נמוך ביותר, ונהנו מהישגים משמעותיים. זה התעצם מאד עם פתיחתם של שווקים גלובאליים של מדינות מתפתחות, בעיקר מהמזרח. זה העלה את התיאבון לרכש זול שהלך ונהיה זמין יותר ויותר. אולם לצד המיקוד במחיר התעלמו למעשה מגורמים תחרותיים אחרים, כגון איכות, זמן, יכולת, חדשנות וטכנולוגיה, ערך, קיימות ועוד

 לצאת מגבולות המחיר

לקח זמן לא מבוטל, וארגונים הבינו שקבלת החלטת המקור הנכונה חורגת הרבה מעבר לעלות הפריט. זה הביא את ספקי מערכות המידע והפלטפורמות, להרחיב את יכולותיהם להכיל גם את הדרישה לשלב את דרשות אלה. יכולות אלה מסייעות לרכש, לקבל את ההחלטה הטובה ביותר האפשרית לחברה שלהם, על סמך האילוצים, הקריטריונים והכללים הייחודיים שלהם

 השמיים הם הגבול

התקדמות וחדשנות טכנולוגית, יאפשרו לצוותי הרכש את ההזדמנות להיות אסטרטגיים ומכוונים עוד יותר מודלים של בינה מלאכותית, תוכנות לומדות ואוטומציה של תהליכים, הולכים ללתת מקפצה גדולה קדימה.

מערכות אלה מכוונות בעיקר למיטוב אופטימיזציה למקורו, והולכות ומשתכללות יותר ויותר עם הטמעתם. מערכות אלה מסתגלות להעדפות הקונים ומשתמשים במידע זה כדי לזהות תרחישים חדשים, מעריכים את חוזק הצעות הספקים, מתייחסים לקטגוריות מורכבות ומכוונים את המשתמשים לפתרון אידיאלי, מובילי הרכש נמצאים כעת עמדה חזקה לקדם את יעדי הארגון בצורה מושכלת., שכאמור הם הרבה מעבר למחיר !

 שינוי תפיסה: רכש אינו רק "קניית דברים"

עם הטכנולוגיה שהרחיבה את טווח ההגעה ואת הערך של הרכש, הפונקציה הפכה בהדרגה לאינסטרומנטלית למספר יוזמות ארגוניות, ואף גיבשה את מקומה לשולחן ההנהלה בתפקיד מנהל הרכש הראש (CPO) .

היתרון הגדול ביותר באבולוציה הדיגיטלית של הרכש הוא זריזות מוגברת הפונקציה מצוידת הרבה יותר טוב להתאים ולפתור בעיות באמצעות שיבושים חסרי תקדים (דו' COVID 19).

גמישות מסוג זה הוכיחה את עצמה כחיונית בכל משבר הבריאות והכלכלה העולמי מכיוון שארגוני הבריאות נאלצו להביא במהירות ציוד מגן אישי וספקים קריטיים אחרים . בינתיים, מוסדות להשכלה גבוהה נאלצו לשנות ולנהל מרחוק סביבות רכש, תשלום והוראה מוצלחות.

רכש כמקדם התפיסה החברתית

מונע מחומרתם של נושאים כמו שינויי אקלים ואי שוויון חברתי, מספר גדל והולך של חברות הגדירו מחדש את מחויבויותיהן להשפעה חברתית, כאשר הרכש ממלא בהם תפקיד מככב בשנת 2012, חוק הערך החברתי נדרש מארגונים במגזר הציבורי בבריטניה לשקול רווחה כלכלית, חברתית וסביבתית בחוזי השירות הציבורי שלהם, אך גם העלה את הרעיון כי לרכש יש את הכוח לשפר את התוצאות החברתיות.

הלחץ הצרכני והחברתי על חברות בסקטור הפרטי להתנהג באחריות ו"לעשות את הדבר הנכון "גובר גם הוא מנהיגי רכש רבים כיום מבצעים מטרה זו באמצעות פרקטיקות שקופות, אתיות, שוויוניות וקיימות המגנות על קהילות ותומכות בשותפי אספקה ​​תוך כדי קידום העסק.

לרכש כוח קנייה אדיר שיכול לקדם התחייבויות ארגוניות, להפחית את הסיכון, להניע חדשנות תהליכית, לטפח גיוון, ליצור השפעה חברתית חיובית, להגן על הסביבה ועוד ועוד

 למה לצפות בשנת 2030 ?

ראינו כי ההיסטוריה הביאה לכך ששילוב של טכנולוגיה ואירועים עולמיים מסייעים להניע את השינוי של פונקציית הרכש. החדשות הטובות הם שיש עוד הרבה למה לצפות. ישנו מגון רחב של טכנולוגיות שהולכות להבשיל ולהיכנס גם לעולמות הרכש. אוטומציה,ורובוטיקה RPA, בינה מלאכותית AI, ומודיעין עסקי, כבר מקדמים את שיטות ניהול הרכש בארגונים מובילים בעולם ומניחים את התשתית לפונקציית רכש דיגיטלי בעשר השנים הקרובות.זה משנה לגמרי את הטיפול "בתהליך הרכש הארגוני" ומפנה את מנהלי הרכש להביא ערך עסקי כלכלי גבוה יותר מכל מה שהתרגלו עד היום.

נסן לדמיין יום בשנת 2030 אתה במשרד שלך ואתה מקיש (או אפילו אומר) למערכת שאתה מחפש ספק מסוים וכעבור כמה ימים, תקבל הודעה כי נצא ספק ונסגר חוזה במחיר ותנאים אופטימליים לשוק הגלובאלי, בדיוק למה שאתה צריך מוכן לבדיקה ולחתימה.

מה שקרה הוא שמערכות הרכש בחרה באופן אוטומטי את המוצרים או השירותים הנדרשים להרכשה, ניבאה בביטחון מיהם הספקים המתאימם והזמינה אותם לשולחן המסחר. בהמשך היא את הקריטריונים שנכון לשקלל בצורה הכבדה ביותר להערכה וניהלה את התיחור (כולל אילוצים, קריטריונים למשא ומתן ועוד) והכל ללא צורך להתערבות אנושית.

חושבים שזה חלום בלהות – אז זהו שאנחנו נמצאים בתקופה שעשר שנים זה נצח ! במונחים טכנולוגיים הפתרון הזה כבר כאן – מה שנשאר זה ארגונים מובילים שיידעו לאמץ וליישם את השינוי בהצלחה.

האם זה אומר שלבני אדם אין תפקיד עתידי ברכשבכלל לא

כשם שמטוס על טייס אוטומטי עדיין מחייב טייס לפקח על המסלול ועל שינויים בתכנית לפי הצורך, הרכש האוטונומי יצטרך אנשי מקצוע לרכש לניהול אסטרטגי של הפעולה המרכיב האנושי ימשיך להתקיים אך יתוגבר בטכנולוגיה כך שאנשי המקצוע לא נקלעים להתערבויות ידניות שמכונות יכולות לבצע

במקום לוודא שקיימים קריטריונים מסוימים לפני החתימה, צוותי הרכש יכולים להתמקד בעבודה החשובה ביותר והמתאימה להם ביותר.

הגבול הבא לרכש יהיה הרבה יותר מנבא ויזום, שיעצים צוותים עם יכולת רבה יותר להתמקד ביוזמות האסטרטגיות שארגוניהם והחברה זקוקים להם בכדי להניע בין אם קשרי הספקים המשותפים שלה, בריתות בין ענפים, או יישום AI ולמידה מכונה לניהול יוזמות רחבות יותר של ניהול סיכונים, בני האדם ינהלו את מסגרת הרכש האוטונומית בניגוד לפרטים הבסיסיים

כדי להשיג רכש אוטונומי, ארגונים צריכים להתבגר ולוודא שהנתונים העסקיים שלהם נקיים, מלאים, מדויקים וזמינים, מכיוון שמידע זה הוא הבסיס, להצלחתה של כל מערכת בינה מלאכותית.

הרכש עבר שינויים תכופים בעשורים האחרונים, ובהסתכלות קדימה אנחנו צפויים לגל חדש של התקדמות טכנולוגית באמצעות אוטומציה גדולה יותר והתמקדות מחודשת בהון, באתיקה ובהשפעה, הרכש יהפוך לאסטרטגי עוד יותר ויוכל לנווט את הנוף העתידי בזריזות ומקצוענית מרבית.

יש למה לצפות ולהתרגש.

כותב המאמר: ארז לוי, מנכ"ל המרכז הישראלי לרכש