העברת פעילות יצורית מקבלנות משנה ל – Turn Key

קבלנות משנה הינה מצב שבו מפעל מעביר לספק מוצר לייצור או לעיבוד אצלו. לאחר סיום העיבוד המוצר חוזר ללקוח. Turn key הינו מצב, בו הספק מקבל אחריות מלאה לאספקת המוצר/מכלול, גם אם הוא לא מבצע את כל עבודת הייצור או העיבוד.

 

העברה ל-turn key יכולה להיות של המוצר הסופי או של מכלול מסוים, של כלל המוצרים או של מוצרים רלוונטים.

דוגמאות לתחומי turn key: מכלולי מתכת, זיווד (תתי הרכבות), מערכות חשמליות ואלקטרוניות.

יש להבדיל בהוצאה ל-Turn Key של פיתוח הנדסי וייצור באחריות קבלן המשנה, לבין הוצאה של מכלול שפותח (ויוצר עצמאית  ברמת אבי טיפוס או סדרה ראשונה ) לייצור לפי שרטוטי המפתח.

 

מדוע העברת פעילות יצורית ל-turn key הינה best practice?

מכיוון שבאופן עקרוני, שרשרת האספקה מתקצרת ומפושטת כאשר עוברים ל-turn key. ראו יתרונות נוספים בסעיף "תועלות".

 

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון מספר שיקולים במעבר ל-turn key כגון:

  • שיקולים כלכליים ותזרימיים, שינויים במבנה העלויות מ למשתנות
  • שיקולים עסקיים – התמקדות הארגון בפעילות הליבה ובמה שהוא יודע לבצע הכי טוב
  • שיקוליים טכנולוגיים וקניין רוחני – שמירה על קניין רוחני ומיקום הידע הטכנולוגי לביצוע המוצר
  • ניהול סיכונים – בכל חלופה קיימים סיכונים אותם יש לשקלל
  • במקרה שהמכלול פותח ויוצר ע"י קבלן המשנה יש להחליט מראש ולסכם עם קבלן המשנה האם שרטוטי הייצור המפורטים הינם רכוש המזמין או לא.

 


תועלות ה – Best Practice


למעבר ל-turn key עשויים להיות מספר תועלות:

  1. מיקוד הארגון בפעילות הליבה ולא בתפעול השוטף (שלעיתים אין לארגון ערך מוסף בו).

  2. חסם (או יתרון) טכנולוגי (לספק יש יותר נסיון בטכנולוגיה).

  3. חסם (או יתרון) פיננסי (דורש השקעה) – לספק יש את הציוד המתאים, והארגון לא מעוניין להשקיע בציוד, לעיתים גם על רקע אי וודאות לגבי הביקושים העתידיים.

  4. הקטנת עלויות יצור ו/או לוגיסטיקה

  5. פישוט השרשרת וקיצורה – הקטנת תנועת המוצר לאורך השרשרת, ביטול הצורך ולדאוג לקידום המוצר במורד השרשרת

 

היבטי מערכות מידע

מהלך יציאה ל – turn key כרוך לעיתים (אך לא בהכרח) בהשפעות משמעותיות על מערכות המידע. ההשפעה המרכזית הינה מתן גישה לספק למערכת ה-ERP (לצורך דיווחים שונים כגון דיווחי יצור ומלאי), ושינוי תהליכי העבודה במערכת ה-ERP בעקבות המהלך. מערכת הERP  צריכה לדעת לטפל במכלול שלם בעץ המוצר ולא לרדת לפריטים כדי להוציא מכלול שלם שתוכנן מראש בפרטים.

 

תהליך ישום

כותב המאמר: ארז לוי, מנכ"ל המרכז הישראלי לרכש