תתפלאו או לא, רוב הכישלונות של הטמעת טכנולוגיות מידע קמות ונופלות על איכות המידע כבסיס לתהליכים שמנוהלים בהם. יישום AI – דיגיטציה של הרכש, משמעותו הבסיסית היא עיבוד נתונים קריטיים שיאפשרו לקבלת החלטות מושכלות מחד ואוטונומיות מצד שני.
שימו לב עד לא מכבר עיקר המיקוד ברכש היה על הפחתת עלויות, וזה היה בראש סדר העדיפויות של מנהלי רכש ברוב הארגונים. אין ספק שמחיר הוא מדד קל של ערך, דרך ברורה לכמת שווי; אבל גם לאסטרטגיה זו יש גבול ברור וגם הוזלות מגיעות לנקודה שהם הופכות למסוכנות ולפגיעה בשירותים או מוצרים שהחברה מקבלת.
הערך המוסף החדש מגיע משיפור ניהול הספקים, חיזוק הממשקים איתם, ובניית מוצרים ושירותים משותפים, מבוססים אמון והדדיות.
מעל 80% ממנהיגי הרכש בחברות המובילות בעולם מאמינים כי טרנספורמציה דיגיטלית תשנה באופן מהותי את אופן אספקת שירותיהם בשלוש עד חמש השנים הבאות.
בהתחשב בכך שמעל 50% מזמנו של הרכש מושקע בניהול וביצוע של עסקאות, יכולותיו של הרכש לרתום את כוחם של מערכות דיגיטציה היא קריטית. אולם מכשול קריטי בדרך לכך הוא איכות ודיוק נתונים המקור – עליהם מתבססת המעכת, חכמה ככל שתהיה.
מכונות יכולות ללמוד רק אם הנתונים המשמשים את הטכנולוגיה נקיים ואמינים; דיוק ושלמות הם תנאים מוקדמים להפקת כל תובנה שהיא. אם נתוני הארגון הם באיכות ירודה, אין יתרון רב בהוצאות כסף על תוכנות מתוחכמות וחדשניות.
במשך זמן רב מדי ניהול נתונים ארגוניים, לא ניתפס כערלך שארגונים משקיעים בו שימת לב גדולה. הכנסת נתונים למערכות ברוב הארגונים היא פונקציה אדמיניסטרטיבית, שלא תמיד יכולה להבין את המשמעות של המידע שהיא מכניסה למערכת, בטח לא אם מידע זה נמצא בשימוש במחלקות או תהליכים ארגונים אחרים. בהרבה ארגונים המציאות היא שמי שיוצר את הנתונים לא משתמש בהם; למי שמשתמש בו אין שום אמצעי לשנות אותו. מחלקות שונות דורשות מידע שונה מהנתונים; חשבונות שיש לשלם עשויים להזדקק לכתובת לחשבוניות; מנהל הרכש רוצה לדעת כמה הוא מוציא על קטגוריה או ספק מסוים, רואי החשבון מחפשים מידע על מתקן ספציפי. אך שימו לב שאף אחד לא 'מחזיק' או רואה באחריותו את הנתונים דיוקם ואמינותם.
גישה זו פוגעת ביכולתן של חברות רבות לקצור את הפירות של AI., במיוחד לאור העבודה שחברות שצולחות את ההטמעה ביעילות מדווחות על צמיחה מואצת של מעל 35%. מה שנדרש זוהי תרבות חדשה שנותנת מקום ומשקל רב יותר לניהול הנתונים הארגוני.
איך משנים תרבות לניהול נתונים ?
מה שנדרש זה לייצר תהליכים ארגונים שבהם ניהול הנתונים ואיכותם נמצא בפונקציה שמבינה את המשמעות שלהם, ובדגש על שימוש שלהם בין מחלקות שונות בארגון. המפתח לתהליך זה הוא ניהול נתונים באופן מרכזי – זכרו כי חקירת הנתונים והסקת המסקנות לפעולה, הופך להיות הכלי העיקרי והערך הגדול של התפוקה היוצאת מהם.
צעד ראשון והכרחי הוא ניקוי וטיוב הנתונים קיימים כדי לספק בסיס איתן לשימוש עתידי. לצערנו תהליכים אלה חייבים להיות מלווים בהתערבות אנושית (ולא תוכנה כזו או אחרת) כדי להבטיח כי אין כניסות כפולות, טעויות בחומר המקור.
בצעד מתקדם יותר צריך להסדיר תהלך של כניסת נתונים חדשים, בקרה ושליטה עליהם ותהלכך סדור של טיובם המתמשך. אין אפשרות ליישם אסטרטגיה וחזון במקרה שלתוכנות רכש מתקדמות אם לא בונים את בסיס הבניין, בסיס הנתונים על קרקע יציבה.
ככל שהחיפוש אחר יתרון תחרותי מתגבר, חדשנות טכנולוגית יכולה לעזור. היא מביאה גם ערך גדול מאד לתהליכי הרכש ומעצימה את תרומתו של הרכש לצמיחה ושיפור השורה העליונה. לצערנו ארגונים ממעיטים בחשיבות של ניהול נתונים כבסיס לכל המילים היפות והמתוחכמות האלה .
זכרו בעידן הטכנולוגי,
להבין את הנתונים העסקיים בזמן אמת ולייצר תובנות לפעולה
הוא יתרון תחרותי מובהק.
אך אם אתה לא מנהל את הנתונים שלך,
ההבנה שלך תהיה שגויה לחלוטין ואיתה גם האסון העסקי קרוב !
