בשוק העסקי של ימינו, השינויים תכופים, עוצמתיים ומהירים מאוד, וכל שינוי שכזה במחזור המכירות של חברות גדולות, מאתגר את ההנהלה במציאת מקורות למימון הצמיחה העסקית.
חברות רבות רואות בעלייה במכירות מניע להשקעה מרובה בארגון – פיתוח תשתיות, הוספת משרות, גיוס עובדים, רכישת ציוד קבע ועוד, אולם בעקבות התנודתיות בשוק, יש בכך סכנה לא קטנה, או אם תרצו – השקעה לא בטוחה. למעלה מכך, כאשר ארגון משקיע את מרב המשאבים שלו פנימה, הוא לא מותיר לעצמו מספיק משאבים לפיתוח חדשנות, טכנולוגיה, מוצרים ושירותים נוספים אשר יתאימו לצרכי הלקוחות, שאף הם גדלים ומשתנים במהירות מסחררת.
רוב החברות המצליחות בעולם השקיעו משאבים בליבת העסק (פיתוח מוצרים ושירותים, ניהול, שיווק ומכירות) והוציאו למיקור חוץ את השאר (יצור, הנדסה, תפעול ולוגיסטיקה).
מודל עסקי כזה, משאיר את הארגון גמיש, כך שהוא עמיד בפני תנודות השוק.
מה שעוד מצריך מודל כזה, זה מערך רכש חזק. למעשה, מערך הרכש אשר מנהל את הספקים ואת שרשרת האספקה, הופך לחוליה חזקה בארגון, ומשמש ככלי תרגום וביצוע של החלטות ההנהלה ומימושן, באמצעות ניהול חכם ויעיל של הספקים.
מניסיוני כמלווה מערכי רכש בשינויים ארגוניים כבירים כאלה, אני יכול לומר בפה מלא כי השקעה ברכש טוב – אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, הטעמת תהליכים ומערכות תומכות שיאפשרו לרכש לנהל את הספקים על הצד הטוב ביותר – היא ההשקעה המשתלמת ביותר לארגון, שרוצה להישאר חזק אבל יציב.
צורת העבודה הזאת מתאימה, כמובן, לארגונים גדולים, אולם מן הצד השני, היא עשויה מאוד להתאים גם לחברות סטארטאפ צעירות, אשר חוות את תנודות השוק באופן יומיומי על בשרן, ויכולות להמשיך ולפתח את החברה ואת מוצריה או שירותיה, תוך הסתייעות במיקור חוץ להמשך היצור.